תמ"ש 13811/07, א.מ. ואח' נ' מ.מ. ואח'
כב' השופטת נילי מימון
עו"ד משה סמו לתובעים; עו"ד אילן וידרמן לנתבע
31.12.2007
העובדות:
העובדות:
אם הקטינים והאב נישאו זה לזו בשנת 1995 באתיופיה ומנישואים אלה נולדו להם הילדים - התובעים. הצדדים מתגוררים בנפרד במרכז הקליטה במבשרת ציון. בכתב התביעה נטען כי האם הינה מזרע ישראל והאב הוא נוצרי ומהרצאת הפרטים עולה כי שני ההורים בתהליכי גיור. שני ההורים אינם עובדים ואינם בעלי רכוש כלל והמשפחה מתקיימת מקצבה מטעם משרד הקליטה. במסגרת ההליך דנן תבעו הקטינים את האב לתשלום מזונות.
החלטה:
א. בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בתביעת הילדים למזונותיהם. אשר לדין החל, הרי לאור סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) חיוב אב במזונות ילדיו יהיה על פי "הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה". על עניני המעמד האישי של אזרח מקומי חבר עדה דתית מוכרת, יחול הדין הדתי של אותה עדה.
ב. בהעדר טענה בדבר הדין האישי הנוצרי הספציפי החל על האב ולאור שהאם לא הבהירה מהו הדין עליו נשענת תביעת המזונות, לא ניתן לקבוע כי חלה חובת מזונות על הנתבע מכוח דינו האישי, ולכן יש לומר כי בהעדר חיוב במזונות על פי הדין האישי, הדתי, תקום חובת מזונות מכוח סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני משפחה
ג. עולה חדש, ובמיוחד עולה מאתיופיה שעליו ללמוד את השפה העברית ולהסתגל לתרבות שונה, אינו מסוגל להשתלב במעגל העבודה בארץ בשנה הראשונה שלאחר עלייתו ארצה, ומכאן שגובה השתכרותו לתקופה זו הינו אפסי והוא תלוי,כל כולו, בסל הקליטה ובקצבאות השונות. יש להתחשב ב"סל הקליטה" כ"הכנסה נוספת" וניתן להקיש מכך אף לענין חיוב במזונות.
ד. אין לפסוק ולחייב הורה במזונות ילדיו הקטינים, ככל שמדובר בשנה הראשונה שלאחר העלייה ארצה וכל עוד מקבלת המשפחה סל קליטה, שהרי הטלת חובה כאמור תוביל לכפל תשלומים עבור מזונות הילדים, ומכל מקום מדובר ב"הכנסה נוספת" בה יש להתחשב.
ה. חוק המזונות (הבטחת תשלום) נועד לאפשר לזכאים למזונות למצות את זכותם לקבל את מזונותיהם באמצעות המוסד לביטוח לאומי. הלכה פסוקה היא כי במקרים בהם החייב במזונות חסר השתכרות או חסר יכולת השתכרות, אין לבלום את הזכאים למזונות מלמצות זכותם לתבוע חיובו של החייב במזונות תוך פתיחת האפשרות לגבות דמי המזונות באמצעות המוסד לביטוח לאומי. היינו, קיומה של חקיקה סוציאלית המסייעת לנזקקים, אינה מאיינת את הזכות למזונות. בהיעדר קביעה מפורשת, אין מקום לפסוק כי חוק הבטחת הכנסה והאפשרות לקבל גמלה מכוחו, מאיינים זכות הקטינים לקבלת דמי מזונות מהוריהם, אף אם יוצרכו הקטינים לבצע את פסק הדין באמצעות המוסד לביטוח לאומי שכן לא תתאפשר גביית חיוב המזונות מההורה.
ו. לפיכך נקבע, כי כל עוד מקבלת המשפחה "סל קליטה" אין לחייב את הנתבע במזונות התובעים. לפיכך, הנתבע ישלם לתובעת 1 עבור מזונות הקטינים - התובעים, סך של 1,800 ש"ח לחודש מדי ראשון לחודש. החיוב הוא מיום סיום קבלת סל הקליטה.
כב' השופטת נילי מימון
עו"ד משה סמו לתובעים; עו"ד אילן וידרמן לנתבע
31.12.2007
העובדות:
העובדות:
אם הקטינים והאב נישאו זה לזו בשנת 1995 באתיופיה ומנישואים אלה נולדו להם הילדים - התובעים. הצדדים מתגוררים בנפרד במרכז הקליטה במבשרת ציון. בכתב התביעה נטען כי האם הינה מזרע ישראל והאב הוא נוצרי ומהרצאת הפרטים עולה כי שני ההורים בתהליכי גיור. שני ההורים אינם עובדים ואינם בעלי רכוש כלל והמשפחה מתקיימת מקצבה מטעם משרד הקליטה. במסגרת ההליך דנן תבעו הקטינים את האב לתשלום מזונות.
החלטה:
א. בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בתביעת הילדים למזונותיהם. אשר לדין החל, הרי לאור סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) חיוב אב במזונות ילדיו יהיה על פי "הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה". על עניני המעמד האישי של אזרח מקומי חבר עדה דתית מוכרת, יחול הדין הדתי של אותה עדה.
ב. בהעדר טענה בדבר הדין האישי הנוצרי הספציפי החל על האב ולאור שהאם לא הבהירה מהו הדין עליו נשענת תביעת המזונות, לא ניתן לקבוע כי חלה חובת מזונות על הנתבע מכוח דינו האישי, ולכן יש לומר כי בהעדר חיוב במזונות על פי הדין האישי, הדתי, תקום חובת מזונות מכוח סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני משפחה
ג. עולה חדש, ובמיוחד עולה מאתיופיה שעליו ללמוד את השפה העברית ולהסתגל לתרבות שונה, אינו מסוגל להשתלב במעגל העבודה בארץ בשנה הראשונה שלאחר עלייתו ארצה, ומכאן שגובה השתכרותו לתקופה זו הינו אפסי והוא תלוי,כל כולו, בסל הקליטה ובקצבאות השונות. יש להתחשב ב"סל הקליטה" כ"הכנסה נוספת" וניתן להקיש מכך אף לענין חיוב במזונות.
ד. אין לפסוק ולחייב הורה במזונות ילדיו הקטינים, ככל שמדובר בשנה הראשונה שלאחר העלייה ארצה וכל עוד מקבלת המשפחה סל קליטה, שהרי הטלת חובה כאמור תוביל לכפל תשלומים עבור מזונות הילדים, ומכל מקום מדובר ב"הכנסה נוספת" בה יש להתחשב.
ה. חוק המזונות (הבטחת תשלום) נועד לאפשר לזכאים למזונות למצות את זכותם לקבל את מזונותיהם באמצעות המוסד לביטוח לאומי. הלכה פסוקה היא כי במקרים בהם החייב במזונות חסר השתכרות או חסר יכולת השתכרות, אין לבלום את הזכאים למזונות מלמצות זכותם לתבוע חיובו של החייב במזונות תוך פתיחת האפשרות לגבות דמי המזונות באמצעות המוסד לביטוח לאומי. היינו, קיומה של חקיקה סוציאלית המסייעת לנזקקים, אינה מאיינת את הזכות למזונות. בהיעדר קביעה מפורשת, אין מקום לפסוק כי חוק הבטחת הכנסה והאפשרות לקבל גמלה מכוחו, מאיינים זכות הקטינים לקבלת דמי מזונות מהוריהם, אף אם יוצרכו הקטינים לבצע את פסק הדין באמצעות המוסד לביטוח לאומי שכן לא תתאפשר גביית חיוב המזונות מההורה.
ו. לפיכך נקבע, כי כל עוד מקבלת המשפחה "סל קליטה" אין לחייב את הנתבע במזונות התובעים. לפיכך, הנתבע ישלם לתובעת 1 עבור מזונות הקטינים - התובעים, סך של 1,800 ש"ח לחודש מדי ראשון לחודש. החיוב הוא מיום סיום קבלת סל הקליטה.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il